הודאה בחוב, הגם שנעשתה בע"פ, נכנסת בגדר סעיף 9 לחוק ההתיישנות

לפסק הדין בעניין ואקנין אורה נגד דוידי אילן

בימ"ש השלום בת"א קבל תביעה להחזר הלוואה בסך של 38,500 ש"ח, אשר התובעת העניקה לנתבע בסוף חודש אוגוסט 1996, אותה התחייב הנתבע להשיב תוך חודשיים ימים מיום קבלתה.

לטענת הנתבע, התביעה התיישנה, שכן כתב התביעה המקורי הוגש רק בחודש מאי 2004, למעלה משבע וחצי שנים מיום שנולדה עילת התביעה של התובעת.

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבלה את טענת התובעת, כי התביעה לא התיישנה, שכן על המקרה חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות, הקובע שלוש חלופות המהוות את הודאת הנתבע בקיום זכותו של התובע. לטענת התובעת, הנתבע הודה בחובו כלפיה בפגישה ביניהם בשנת 2003 שהתקיימה בבית מלון בתל אביב, ולפיכך יש להתחיל ולמנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה.

ביהמ"ש קבע, כי אע"פ שההודאה לא נעשתה בכתב או בפני בית המשפט (כנדרש ע"פ סעיף 9 לחוק) אלא בעל פה, יש בה כדי לדחות את טענת ההתיישנות של הנתבע ולהכשיר את תביעתה של התובעת.

נפסק, כי יש לפרש את סעיף 9 לחוק ההתיישנות, שהינו חיקוק ישן, לאורו של סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף שמירת הדינים, אשר מורה על פירושו הליברלי של דין, שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד, באופן העולה בקנה אחד עם זכויות היסוד המעוגנות בו.

בהתאם לכך נקבע, כי בחינת התכליות שבבסיס מוסד ההתיישנות מחד, אל מול הזכות החוקתית לקניין והזכות החוקתית לגישה לערכאות המשפט של התובעת מאידך, מביאה לכלל מסקנה, כי יש לפרש את דרישת הכתב בחוק ההתיישנות בצמצום, כדרישה ראייתית ולא כדרישה מהותית. כך שאם בידי התובע מסמך בכתב המהווה הודאה בחוב - מה טוב, ואם אין בידיו מסמך - אין פירושו של דבר כי נסגרה בפניו הדרך להוכחת תביעתו.

כן נקבע, כי המקרה הנדון הוא אותו מקרה ממנו עולה "זעקת ההגינות", בו יגבר עקרון תום הלב על דרישת הכתב שבסעיף 9 לחוק, שכן נראה כי הנתבע ניצל את מצוקתה ותמימותה של התובעת, גרושה ואם חד הורית.

לפסק הדין בעניין ואקנין אורה נגד דוידי אילן

למדור סד"א

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.